כשחלל ואקדמיה נפגשים
התעשייה האווירית מחזיקה בידע וניסיון ייחודי בתחום החלל, שנרכש גם דרך שיתופי פעולה עם גופי מחקר שונים
התעשייה האווירית לישראל | 3 בנובמבר, 2019
מדע והנדסה זוכים להערכה רחבה בעיקר על בסיס תרומתם לציבור, באמצעות יישום פיתוחים לשימוש יומיומי לתועלתנו – הפיכת תהליכים מורכבים לפשוטים יותר ושגרתיים שגרתיים ועד שימור, שיפור והצלת חיים. כשהם פועלים במשותף הם מצליחים לשפר את חיינו, בהווה ובעתיד, במגוון תחומים – מפיתוח אמצעים לייצר אנרגיה נקייה יותר, תקשורת במהירות האור ועד אפשור מחקר אנושי בר קיימא של החלל – נושאים שיהוו את הבסיס למהפכות הטכנולוגיות של העתיד.
בתווך של חקר החלל והכוכבים, אנו ניצבים מול אתגרים מורכבים ותובעניים יותר מתחומי מחקר אחרים. תחום זה מחייב אותנו להתמודד עם סביבת מחקר תובענית בהרבה, שאינה מאפשרת כמעט לבצע תיקונים וכיולים אחרי יציאת המשימה לחלל לדרכה.
יכולותיה של התעשייה האווירית והידע הייחודי שנצבר במהלך ארבעים שנות פעילות בתחום זה הביא את מדינת ישראל לביצועים והישגים יוצאי דופן ברמה גלובלית בתחום החלל. החברה מצוידת בהוכחת יכולות פיתוח של מגוון רחב של לוויינים המבצעים משימות שונות בחלל – מעקב ואיסוף מודיעיני, תקשורת, מחקר מדעי ונאנו-לוויינים הבוחנים יכולות וטכנולוגיות חדשות. החברה מפתחת ומייצרת גם מגוון אמצעי שיגור, תחנות בקרה וניטור ושירותי קרקע תומכי משימה.
אלה הן מספר דוגמאות לתוכניות שהובילה ויישמה התעשייה האווירית בשיתוף גופים נוספים:
- VENµS - שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית והצרפתית לטובת פיתוח מיקרו-לוויין שמטרתו לבצע חקר סביבתי באמצעות ניטור שדות וחלקות אדמה מהחלל למטרות מחקרי סביבה, ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים מן החלל. במשימת חלל זו מנוסה לראשונה מנוע לוויני המבוסס על מערכת הנעה חשמלית במקביל למצלמה היפר-ספקטראלית, הפועלת ב-12 תדרים ספקטראליים (VIS-NIR), ברמת חישה של 5m GSD וסקירת 110 אתרי מחקר מוגדרים בכל יומיים. משימת הלוויין כוללת שלושה שלבים של פעילות בגבהים משתנים.
- "בראשית" - פרויקט משותף של התעשייה האווירית יחד עם עמותת SpaceIL, מדובר במיזם הפרטי הראשון ששם לעצמו מטרה להגיע לירח, בתקציב מצומצם ותצרוכת דלק נמוכה ולבצע מדידות של השדה המגנטי של הירח- מחקר שהוביל מכון ויצמן. המיזם הושלם ב-2019, עם שיגור בראשית לירח , השלמת מסלולה לירח ועד לביצוע ניסיון נחיתה רכה.
- BGUsat - משימה מדעית משותפת לתעשייה האווירית, סוכנות החלל הישראלית ואוניברסיטת בן גוריון שמטרתה לשגר לחלל ננו-לוויין שנושא מצלמת SWIR((Short Wave Infrared, ראשונה מסוגה. משימת הלוויין היתה לחקור את האטמוספירה לפרק זמן של שלושה חודשים ולשגר 300 תמונות. אחרי שלוש שנים ו-6,000 תמונות – הננו-לוויין ממשיך לפעול בחלל.
- UltraSat - מיזם מדעי משותף עם סוכנויות החלל הישראלית, האירופית והגרמנית ומכון וייצמן שבמרכזו שיגור לוויין אסטרונומי בעל יכולות תצפית רחבות בעשרות מונים מאמצעים המופעלים כיום בחלל. המערכת, שמתוכננת להיות משוגרת לחלל ב-2023, אמורה גם לספק לקהילה הבינלאומית התראות לגבי אירועים אסטרונומיים משמעותיים כגון פיצוצי סופרנובה, מיזוג של כוכבים זעירים והשפעת חורים שחורים על כוכבים. הלוויין צפוי לשנות את גזרת ההסתכלות שלו מחצי הכדור הצפוני לדרומי בכל שישה חודשים.
מורשת חקר החלל של התעשייה האווירית וניסיונה הרחב בתחום, מתבססים על משימות ופרויקטים מוצלחים רבים ועל ידע הנדסי ייחודי כיצד לתמוך ולסייע למשימות מדעיות שונות – זאת לצד יכולות נרחבות של מחקר ופיתוח בפרויקטים מתמשכים ועתידיים. כחלק מיעדי החברה להוות את חוד החנית הטכנולוגית, במחקר ופיתוח בתחום החלל – אנו פונים אליכם, חוקרים מובילים, להציע לנו מיזמים שעשויים לתרום למדע ולטכנולוגיה.